<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ג</h1>
<h2>דף יא.</h2>
מוכיח בפרק קמא דעירובין (סוכה ז' א') סוכה שיש לה פתחים הרבה ויש לה בכותליה חלונות הרבה הרי זו כשירה אף ע"פ שפרוץ מרובה על העומד ובלבד שלא יהא שם פתח יתר על עשר אבל אם היה שם פתח יתר על עשר אע"פ שיש לה צורת הפתח צריך שלא יהא פרוץ מרובה על העומד (רמב"ם סוכה פ"ד הי"ב ע"ש במ"מ).
<h2>דף טו:</h2>
סיכך בדבר הפסול ובדבר הכשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול שלשה טפחים רוחב אלא פחות אם היה כל הסכך כשר יתר על כל הסכך פסול כשירה ואם היה זה כמו זה בצמצום אפילו שאין במקום אחד שלשה הרי זה פסולה מפני שסכך פסול כפרוץ הוא נחשב (לשון רמב"ם סוכה פ"ה הל' ט"ז ע"ש במ"מ ובכס"מ) לרב הונא בריה דרב יהושע (סוכה ט"ו א'). אמנם בפרק קמא דעירובין (ט"ו ב') פסקינן הלכה כרב פפא דאמר פרוץ כעומד מותר. עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו וסיכך בשניהם אף על פי שהכשר יתר על הפסול פסול (לשון רמב"ם שם הי"ג וע"ש בנו"כ להי"ב). והא דאמרינן בפרק קמא דסוכה (ט' ב') והא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אמר רב פפא כשחבטן, כתב מורי לפני ר"י (עי' רש"י ד"ה בשחבטן) כשחבטן ונתערבו ולא הוכרו שם דמדאורייתא חד ברובא בטיל אבל אם הוכר סכך פסול לא יבטל.
